גילוי מוקדם הוא שם המשחק. עד היום ניתן היה להשיג אותו באמצעות קולונוסקופיה (מצוינת – אבל פולשנית) או בדיקת דם סמוי (פשוטה – אך מחמיצה גידולים רבים). כעת הגיעה לישראל בדיקה חדשנית ומדויקת במיוחד לזיהוי של סרטן המעי הגס, שלא דורשת הכנה ואפשר לבצעה בבית. כל הפרטים.
עופר מאיר
סרטן המעי הגס הוא אחד הגידולים השכיחים והקטלניים בישראל (כ-2,900 מקרים חדשים בשנה; כ-1,200 מתים; ה-2 בשכיחותו בגברים ובנשים) – ובשל כך מוקדשת לו תשומת לב רבה מצד הקהילה הרפואית. עם זאת, מדובר באחד מסוגי הסרטן שהכי ניתנים למניעה: ברוב המקרים, הוא מתפתח באיטיות, במשך שנים, מפוליפ קטן ו"תמים" – שהופך ברבות הזמן לגידול ממאיר.
זיהוי של הפוליפ בשלב הקדם-סרטני והסרתו (באמצעות קולונוסקופיה פולשנית) משמעותם: הצלחנו למנוע לחלוטין סרטן ברקמה שנכרתה (כמובן שבמשך הזמן ייתכן שיתפתחו פוליפים נוספים במקומות אחרים על גבי המעי). ברמת העקרון, באמצעות בדיקות מדויקות ועם זיהוי של 100% מהפוליפים – יהיה אפשר למנוע לגמרי את סרטן המעי הגס. זהו האתגר הגדול שעומד בפני מערכת הבריאות.
עד היום, היו קיימות שתי שיטות שבהן ניתן היה לאתר פוליפ במעי הגס (או גידול של ממש, עדיף בשלב מוקדם): הראשונה היא קולונוסקופיה – בדיקה מצויינת, שמומלצת לכל אחד מדי 10 שנים מגיל 45 ומעלה. הבדיקה דורשת הכנה קפדנית (נטילת משלשלים חזקים במשך כיומיים לפני הבדיקה – כדי שהמעי יהיה ריק ונקי לחלוטין) ובמהלכה מוחדר דרך פי הטבעת צינור גמיש שבקצהו מצלמה ומקור אור. באמצעותו בוחנים כל קפל של המעי הגס, כדי לאתר שינויים חשודים.
השיטה השנייה היא בדיקה שנקראת "דם סמוי בצואה". זוהי בדיקה ביתית שלא נדרשת לה כל הכנה, ובמהלכה נדגמת במעבדה דגימת צואה שנלקחה בבית. דם סמוי יכולה לזהות חלק מהגידולים במעי, אך יש לה שני חסרונות בולטים: רמת הדיוק שלה היא בינונית (מתוך 10 גידולים במעי בשלב 1 – הבדיקה תזהה 4 בלבד; כלומר: שיעור דיוק של כ-40%); ויש לבצע אותה שוב ושוב מדי שנה.
לאנשי מעבדות Mainz בגרמניה היה ברור שקולונוסקופיה היא בדיקה שלא כל אחד רץ לעשות (ולו בשל ההכנה הלא נעימה), ומנגד – שבדיקת הדם הסמוי לא מגלה מספיק מקרים. אחת הסיבות לכך היא שדם סמוי תגלה רק מחלה שכבר מדממת (זה לא צריך להיות דימום שבולט לעין – מספיק דימום מיקרוסקופי), כלומר בהגדרה היא תגלה יותר מחלות שנמצאות בשלבים מתקדמים (בעוד שאנחנו רוצים לגלות מחלה מוקדמת ככל הניתן).
× בדיקה שקוראת גם DNA
ב"מיינץ" פיתחו ערכה חכמה, שכעת הגיעה לישראל באמצעות Fugene Genetics.הערכה, ששמה ColoAlert, מסתכלת, בנוסף על הדם הסמוי, גם על ה-DNA של תאי המעי. הסיבה לכך היא שבחומר הגנטי של התאים ניתן לגלות סמנים סרטניים (מוטציות של KRAS, BRAF ו-hDNA), שיכולים להצביע על חשד לקיום מחלה סרטנית במעי הגס.
"הפיתוח החדשני של המעבדה", מסביר ד"ר גיא רוזנר, גסטרואנטרולוג בכיר, "הופך את הבדיקה הביתית להרבה יותר מדויקת בהרבה מאוד פרמטרים. לדוגמה, אם דם סמוי צפויה לאתר כ-40% מהגידולים בשלב 1 – אז בדיקת קולואלרט ColoAlert כבר מגלה 75% מהגידולים בשלב 1. זה כמעט פי שניים!! כל זאת בבדיקה ביתית, נוחה וקלה לביצוע, שלא דורשת שום הכנה".
רוזנר הוא מומחה לרפואה פנימית, גסטרואנטרולוגיה וגנטיקה רפואית. הוא עובד כרופא בכיר במכון למחלות דרכי העיכול והכבד (גסטרו) של המרכז הרפואי ת"א (בי"ח איכילוב) וכן באסותא מרכזים רפואיים. כרופא שמומחה הן בגסטרו והן בגנטיקה יש לו נקודת מבט רחבה במיוחד על מחלות מעי.
"בניגוד לסוגי סרטן אחרים שקשה לגלות מוקדם", הוא מפרט, "בסרטן המעי הגס יש לנו גם את חלון הזמן וגם את הטכנולוגיות כדי לאתר גידולים קדם-סרטניים או בשלבים מוקדמים, שבהם מספיק לבצע ניתוח להסרת הגידול ואפשר להנות מסיכויי ריפוי מצוינים של 95%".
"לכאורה, עם הטכנולוגיות ועם חלון הזמן, אפשר היה לצפות שסרטן המעי הגס ייעלם מהעולם – בפועל יש לנו כמעט 3,000 מקרים חדשים בשנה בישראל, רובם מתגלים בשלבי מחלה מאוחרים, שמחייבים כימותרפיה ושבהם אחוזי הריפוי נמוכים הרבה יותר. בנוסף, כ-1,200 מתים מהמחלה מדי שנה".
אז מה אנחנו מפספסים? הגידול גדל באיטיות ויש טכנולוגיות טובות לאתר אותו….
"זה נכון. אם כל אדם מעל גיל 45 במדינת ישראל היה עושה בדיקות קולונוסקופיה מדי 5 שנים – מספרי התחלואה והתמותה היו יורדים באופן דרמטי, בעשרות אחוזים. אבל קולונוסקופיה היא בדיקה פולשנית שנעשית בהרדמה או בטשטוש וכרוכה בסיכונים קטנים אבל קיימים. בנוסף, ההכנה לבדיקה נחשבת לחלק המתיש והמפרך שלה, ורבים נרתעים ממנו".
יש גם "דם סמוי בצואה".
"דם סמוי היא אמנם בדיקה ביתית קלה לביצוע – אבל היא בודקת רק פרמטר אחד והוא: דם. מי שעושה בקביעות דם סמוי בצואה בוודאי מקטין את סיכוייו לחלות בסרטן המעי הגס ואין ספק שעדיף לעשות דם סמוי מאשר לא לעשות בכלל. עם זאת, יש לבדיקה אחוזי פספוס גבוהים, לשני הצדדים אגב".
מה הכוונה "לשני הצדדים"?
"אם הבדיקה מגלה דם, זה לא בהכרח אומר שנמצא גידול. אנחנו עושים קולונוסקופיה לכל מי שהבדיקה שלו חוזרת עם דם, והרבה פעמים מגלים שזה משהו אחר לגמרי, יכול להיות הרבה פחות מפחיד, נניח סדק בפי הטבעת בשם 'פיסורה' או טחורים. לצד השני, הכוונה היא שיכול להיות מקרה של סרטן שקולונוסקופיה תראה בבירור – אבל בדם סמוי יתפספס. מהנתונים הקיימים, גם גידול בשלב 4, השלב המתקדם ביותר – בדיקת דם סמוי תאתר רק 66% מהמקרים, כלומר היא תפספס יותר משליש".
מה שונה ב-ColoAlert?
"קולואלרט באו ואמרו: יש הרבה יתרונות לבדיקה ביתית, רק צריך להגביר את הרגישות שלה – שתהיה יותר מדויקת. לבדוק דם סמוי הוכח קלינית כמשהו נכון, שעובד – אז זה הדבר הראשון שבודקים ב-ColoAlert. בנוסף, בבדיקה נבדקים כמה וכמה סמנים גנטיים, שנמצאים בתוך ה-DNA של תאי המעי של הנבדק. ואז מבדיקה 'טיפשה' שרק 'מחפשת דם מתחת למבחנה' – עברנו לבדיקה גנטית מתוחכמת, שעוברת ריצוף משוכלל ונותנת תשובות יותר אמינות".
איך כל זה משפיע עלי, כנבדק?
"אתה כנבדק וגם אני כרופא, רוצה לעשות את הבדיקה הכי אמינה והכי רגישה. ColoAlert נותנת לך תשובות יותר מבוססות על אותם הממצאים ותגלה יותר מקרי סרטן בשלב יותר מוקדם. אתה – וזאת הזדמנות טובה להזכיר שחצי מהחולים הן חולות ושסרטן המעי הגס שכיח גם אצל נשים, המהוות 48% מהחולים או כ-1,400 בשנה במספרים מוחלטים – רוצה לגלות מחלה מוקדמת, והבדיקה הזאת עוזרת לך. בנוסף, דיברנו על כך שברוב המקרים גידולי מעי צומחים לאיטם. דם סמוי, בגלל הרגישות הנמוכה שלה, צריך לעשות פעם בשנה. ב-ColoAlert ההמלצה היא לבצע אותה אחת ל-3 שנים – וכמובן שמגיעים לתוצאות יותר מדויקות".
זה מייתר קולונוסקופיה?
"ממש לא. אין תחליף למבט ישיר על המעי ולתצפית מדוקדקת על כל קפל, מה גם שבקולונוסקופיה אפשר לדגום פוליפים חשודים ולהסיר אותם. עם זאת, ביצוע של ColoAlert יכול לאפשר לך לרווח את הזמן בין קולונוסקופיה לקולונוסקופיה ויכול לתת לך שקט וביטחון שעשית שימוש בכלי הכי חדשני, מתקדם ומדויק שיש היום ברפואת גסטרו לא פולשנית".
