העתיד כבר כאן: בדיקה גנטית חדשנית שהגיעה לישראל מצליחה לגלות אילו תרופות יהיו היעילות ביותר לנבדק מסויים עפ"י ה-DNA שלו – ולחסוך לו חודשים של "ניסוי וטעייה" הכרוכים בסבל רב.
עופר מאיר
ברפואה קיימות עשרות רבות של תרופות המתאימות לטיפול בדיכאון. ההחלטה במי מהן לבחור מבוססת על מיטב ניסיונו ושיפוטו של רופא המשפחה או הפסיכיאטר, בתוספת לקווים מנחים שהתקבלו בתחום.
בניגוד למקצועות רפואיים רבים אחרים (כמו אורטופדיה או גינקולוגיה, למשל) – בפסיכיאטריה אין בדיקת דם שיכולה לחזור "חיובית לדיכאון" או צילום CT שיוכל לאבחן שמדובר ב"דכדוך של עונת המעבר" שאנו יודעים כי הוא צפוי לחלוף באופן ספונטני בתוך כשבועיים.
כל האבחון (וכנגזרת ממנו: התאמת הטיפול התרופתי) מבוסס על שיחה עם המטופל, ללא כל בדיקה קלינית אובייקטיבית. אם ברפואה זיהומית ראינו בתרבית חיידקים מזן מסויים – נוכל להתאים להם אנטיביוטיקה שפועלת נגד חיידקים כאלו בדיוק. אבל איך אפשר להתאים תרופה מדוייקת לדיכאון, שאין לנו בדיקה קלינית שתוכל לסווג אותו?
פסיכיאטר מיומן יכול, לעתים, על פי ניסיונו, להתאים את התרופה הנכונה בניסיון הראשון. אולם במקרים רבים אחרים, המטופל לא יגיב היטב לתרופה הראשונה שנבחרה (כלומר: היא לא תהיה יעילה ולא תשפיע על הדיכאון), והמטפל יצטרך להחליף אותה.
אחד הדברים שהופכים את הכל למורכב יותר, הוא שתרופות אנטי דיכאוניות אינן משפיעות באופן מיידי ומהיר. נהפוך הוא: השיפור, אם הוא בכלל מושג, הוא איטי, ולוקח כמה שבועות (כחודש עד חודש וחצי) כדי לראות את תוצאותיו. אם התרופה הראשונה נכשלה – המטופל עלול לסבול מ-3 חודשי דיכאון (!!!) עד שנדע אם התרופה השנייה עובדת, אם לאו.
מטופלים רבים שסובלים מדיכאון מנסים, בעצת הרופא המטפל, תרופה מסוג אחד, ולאחר כשלונה תרופה נוספת מסוג אחר ואחרי שהיא נכשלת תרופה מסוג שלישי. מדובר בחודשים ארוכים ומייסרים של סבל, שנובע מ"ניסוי וטעייה" בלתי פוסקים.
◄ הבדיקה שיכולה לגלות התאמה תרופתית
הבעיה בהתאמת תרופות בפסיכיאטריה לא נעלמה מעיניהם של חוקרים מובילים בארה"ב. לאחר כמה שנות מחקר, הם הוציאו לאחרונה לשוק בדיקה מהפכנית בשם GenoMind (ג'נומיינד), שיכולה לחזות, בהסתברות גבוהה, איזו תרופה תשפיע על איזה מטופל.
איך זה עובד? המטופל נותן דגימת רוק מפנים הלחי – והיא נשלחת לניתוח גנטי חכם במעבדות GenoMind בפנסילבניה, ארצות הברית. אנשי המעבדות בודקים 18 גנים, שהוכחו במחקרים כקשורים לתרופות פסיכיאטריות.
הגנום שלנו שונה מאיש לרעהו – לכל אחד מאיתנו מבנה גנטי ייחודי לו, המשפיע על תכונות שונות שלנו, כמו למשל צבע עיניים או כיצד אנחנו מגיבים לתרופות שונות. אנשי המעבדה בארה"ב מנתחים את מבנה הגנים שבדגימה שהתקבלה, וממנו גוזרים מסקנות, המבוססות על מאות מחקרים שניתחו את הקשר בין מבנה הגנים לפעילות תרופתית בפסיכיאטריה.
כך, למשל, כדוגמה פשטנית להמחשה בלבד: אם נמצא שגן מסויים הוא בצורת "עיגול" – הרי שתרופה נוגדת דיכאון שהמולקולות שלה "עגולות" צפויה להשפיע על אותו מטופל היטב; מבנה "משולש" של אותו גן, משמעותו שתרופה "עגולה" לא תהיה לו אפקטיבית.
כעבור 10 ימים מתקבל דו"ח מלא, ובו התאמת הנבדק ל-125 התרופות הידועות בפסיכיאטריה, כולל, בין היתר, נוגדי דיכאון וחרדה מסוג SNRI, SSRI ו-TCA, תרופות הרגעה, נוגדי פסיכוזה, ממריצים, MAOI, מייצבי מצב רוח, משככי כאבים ותרופות שינה.
הדו"ח כולל המלצה חיובית לתרופה, המלצה שלילית ואזהרה לגבי תופעות לוואי (למשל: התרופה תעבוד היטב – אך צפויה לגרום לכאבי בטן), כך שהפסיכיאטר יכול, לראשונה, להתאים את התרופה באופן אישי למטופל, עפ"י נתוניו הגנטיים הקליניים.
◄ 87% היו מרוצים מהבדיקה
מחקר קליני שנערך על בדיקת GenoMind, גילה כי 87% מהמטופלים דיווחו על שביעות רצון ועל שיפור בפעילות התרופתית, לאחר שרופאיהם יישמו את ההמלצות שעלו מהבדיקה שערכו, והעבירו אותם לשימוש בתרופות שהבדיקה קבעה שהן המתאימות להם ביותר.
בדיקת GenoMind הגיעה לישראל בחודשים האחרונים, וכבר זכתה לפופולאריות אצל פסיכיאטרים שמעודכנים בחזית המחקר והחידושים בתחום ואצל מטופלים שסובלים מדיכאון, שלא חלף חרף טיפול תרופתי.
הבדיקה היא חלק ממגמת הרפואה המותאמת אישית, שהולכת ומתרחבת, ובמסגרתה כבר לא נותנים לכל החולים באותה מחלה בדיוק את אותו הטיפול – אלא מתאימים אותו באופן אישי למטופל ולנתוניו הגנטיים, וכך משפרים את יעילות הטיפול.
