מומחים: הבדיקה המקובלת בישראל לנשאות של מוטציות בגנים הקשורים לסרטן שד – עלולה לפספס מקרים
בדיקת הנשאות המקובלת בקופ"ח בודקת 3-21 מוטציות נפוצות בלבד – וזאת בניגוד לבדיקת Color שסורקת אלפי מוטציות בגן BRCA1 ו-BRCA2. מספר לא מבוטל של נשים שעברו את הבדיקה ה"רגילה" וקיבלו תוצאה תקינה – נדהמו לגלות שחלו בסרטן שד תורשתי, ושיש להן מוטציות ב-BRCA – פשוט כאלו שהבדיקה הבסיסית שבסל לא גילתה. שני אונקוגנטיקאים בולטים עושים סדר
עופר מאיר
BReast CAncer genes 1+2 (או בקיצור: BRCA1 ו-BRCA2) הם שני גנים שקיימים אצל כולנו בתוך הגנום, ויש להם תפקידי מפתח בתיקון נזקים ב-DNA, החומר התורשתי.
פגיעה ב-DNA מתרחשת בשל חשיפה לקרינה מייננת, עשן סיגריות, חשיפה לוירוסים, חומרים אחרים שמגיעים לגופנו או מתקלות אקראיות בזמן חלוקת התאים.
אחד מהכלים העיקריים של הגוף לתקן את פגמי הדנ"א הללו הם תוצרי הגנים BRCA1 ו-BRCA2. לכן, כאשר אחד מ"כלי התיקון" המרכזיים הללו משובש (כלומר, מכיל מוטציה) – גדל הסיכון לפתח סרטן, כי לגוף אין כלים יעילים לתיקון פגמי ה-DNA.
אישה שמוגדרת נשאית של מוטציה בגן BRCA1 או בגן BRCA2 היא כזו שעברה בדיקה גנטית שזיהתה אצלה מוטציה ספציפית באחד מאותם גנים. משמעות הנשאות הזו היא שיש לה יותר סיכון להתרחשות של שיבושים ותקלות בתהליך התיקון של פגמים ב-DNA שלה, המתרחש בגופנו מדי יום. ככל שיש יותר פגמי דנ"א – כך עולה הסיכון לחלות בסרטן.
בתחילת שנות ה-90 נתגלה הקשר בין מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 – לסיכון לפתח מחלות ממאירות. נמצא שמי שנושאת מוטציות בגנים הללו, נמצאת בסיכון גבוה משמעותית לחלות בסרטן השד ובסרטן השחלה (יחסית למי שהיא אינה נשאית), בדרך כלל בגיל צעיר יחסית לגיל האבחנה באוכלוסייה הכללית – לפני גיל 50, או אפילו לפני גיל 40.
פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית ומומחה בגנטיקה רפואית, מנהל היחידה לאונקוגנטיקה במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, אומר ש"אישה ישראלית שנושאת מוטציה ב-BRCA1 – נמצאת בסיכון רב לפתח סרטן שד, בשכיחות גבוהה יותר מהאוכלוסייה, בשיעור של 75% סיכון עד גיל 80 – פי 7 בהשוואה לאישה עם BRCA תקין.
"בנוסף, יש לה סיכון של כ-50% לחלות בסרטן השחלות עד גיל 75. במילים אחרות, 1 מכל 2 נשים עם מוטציה ב-BRCA1 צפויה לחלות בסרטן השחלה – אלו מספרים גבוהים מאוד".
"מוטציה ב-BRCA2 משמעותה סיכון של עד 69% ללקות בסרטן שד עד גיל 80, וסיכון של כ-30% לפתח סרטן בשחלה עד גיל 75. גם כאן אנחנו מדברים על סיכונים גבוהים מאוד בהשוואה לנשים באוכלוסייה הכללית, המצויות בסיכון של כ-13% לחלות בסרטן שד וכ-1.4% לסרטן שחלה במהלך חייהן".
למעשה, אצל 10% מחולות סרטן השד אפשר למצוא שינויים תורשתיים ב-BRCA, כלומר פגמים גנטיים (מוטציות), שעברו בתורשה מההורים. "גם לגברים יש מוטציות בגנים BRCA", מדגיש פרופ' פרידמן, "גם אצלם מוטציות ב-BRCA מעלות את הסיכון לפתח סרטן, בעיקר ערמונית ושד, וכמובן שגם הם יכולים להוריש מוטציות ב-BRCA לבניהם ולבנותיהם".
◄ בדיקת נשאות למי שיש לה סיפור משפחתי
הגילוי של תפקידם של BRCA1 ו-BRCA2 בשמירה על תפקוד תקין של תאי הגוף, הוביל רופאים להציע לנשים שיש להן סיפור משפחתי המחשיד לקיום רקע גנטי למחלת הסרטן (כמו אמא או אחות שחלו בסרטן שד או שחלות) לבדוק האם הגנים הללו בגופן תקינים – או שיש בהם מוטציה, שמעלה מאוד את הסיכון שלהן לפתח מחלה ממארת.
ד"ר רינת ברנשטיין-מולכו, מומחית לאונקולוגיה וגנטיקה מיחידת השד של המערך האונקולוגי במרכז הרפואי "שיבא", מדגישה שזה לא רק עניין תיאורטי: "הבדיקה מאפשרת לנו לדעת מי בסיכון ומי לא בסיכון, ובמקרה של סיכון למחלה עתידית על רקע תורשתי – יש לנו אפשרות למניעה ולגילוי מוקדם".
"שימוש במידע הגנטי מסייע לנו לייצר הערכה אובייקטיבית של הסיכון לחלות בסרטן ולהתוויית משטר מעקב לגילוי מוקדם של סרטן. תוכנית המעקב האישית יכולה לכלול, למשל, ממוגרפיה מגיל צעיר יותר, בתכיפות גבוהה יותר, בשילוב MRI שדיים. פרט לכך קיימת גם אפשרות לכירורגיה מקטינת סיכון, כמו הסרת שדיים ושחלות".
"הבדיקה הגנטית היא מאוד פשוטה", מסבירה ד"ר ברנשטיין-מולכו, "ודורשת נטילת דגימת דם או רוק. בארץ, בגלל שיש אוכלוסיות מאוד ייחודיות ולכל עדה יש את המאפיינים הגנטיים שלה, מקובל לבדוק את המוטציות הנפוצות בקרב האוכלוסייה של הנבדקת – נבדקת אשכנזיה תיבדק למוטציות שאופייניות לאשכנזיות; נבדקת עיראקית למוטציות שאופייניות לעיראקיות; וכך גם לגבי ספרדיות ותימניות".
"בדיקה שבוחנת שינוי שכיח באוכלוסייה", מסבירה האונקוגנטיקאית, "היא מאוד ממוקדת – אבל לא מקיפה. זה כמו לחפש את המטבע מתחת לפנס, כאשר המוטציה יכולה להיות בכלל באיזור שלא בדקנו".
הבדיקה הגנטית שמוצעת למטופלות אלה כבירור ראשוני, בדרך כלל במסגרת סל הבריאות, בודקת רק מספר מוגבל של מוטציות הנפוצות בישראל בשני הגנים (3-21 מוטציות נבדקות באופן שגרתי), ובעצם נותנת תמונה חלקית בלבד – משום שקיימות עוד אלפי מוטציות פחות שכיחות (אבל לא פחות מסוכנות) שאינן נבדקות בבדיקה הסטנדרטית.
בעבר, הטכנולוגיה של ריצוף גנטי מלא (קריאה שלמה) של שני הגנים BRCA הייתה יקרה יותר מאשר ריצוף נקודתי של המוטציות השכיחות. המשמעות הכספית דאז של ביצוע של בדיקת ריצוף מלאה לכל מטופלת שהתעורר לגביה חשד לסרטן משפחתי ונשאות ל-BRCA1/2 הייתה כבדה ביותר לקופה ברמה הכלכלית.
אולם כיום, עם השתכללות הטכנולוגיה, ניתן לבצע בדיקות ריצוף בעלויות נמוכות בהרבה. בדיקות אלו בודקות את כל המוטציות האפשריות בשני גנים אלה – מוטציות שהמשמעות שלהן היא עלייה בסיכון לפתח סרטן. עבור חלק מהנשים הבדיקה הזאת כלולה בסל ומומלץ להתייעץ עם גניטיקאי בנושא זה, כי בתנאים מסוימים קופות החולים מממנות את הבדיקה.
כאשר אין זכאות לביצוע הבדיקה על חשבון קופת החולים, ניתן לבצע בירור באופן פרטי. בדיקת Color שמציעה Fugene Genetics מבצעת ריצוף מלא של כל אלפי המוטציות האפשריות ב-BRCA1 וב-BRCA2 – כך שהתשובה מתייחסת באופן מלא לכלל המוטציות בגנים, ולא רק ל-20 השינויים הנפוצים. בנוסף, בדיקת Color מבצעת ריצוף מלא (קריאה שלמה של אלפי מוטציות) לעוד עשרות גנים המעלים את הסיכון לסרטן. בשוק קיימות בדיקות נוספות המאפשרות לבצע בירור מסוג זה.
◄ בדיקה קלה במחיר נגיש
"היום יותר קל מאי פעם לעשות בדיקת ריצוף מלא", אומרת ד"ר ברנשטיין-מולכו, "וגם המחירים מאוד נגישים. מבצעים פאנל של גנים, סורקים בין 30 ל-120 גנים שקשורים לסרטן, וכך אפשר לקבל תשובות הרבה יותר יסודיות".
מי שיש לה סיפור משפחתי של סרטן (כמו קרובה מדרגה ראשונה שחלתה או ריבוי של מקרי סרטן במשפחה) ומעוניינת בבדיקה כוללנית של הגנים שיכולים להיות בבסיסי צבר מקרי הסרטן במשפחתה, יכולה להזמין כעת בדיקת Color – ולדעת שהיא מבצעת את הבדיקה היסודית והאמינה ביותר שמוצעת כיום בעולם הגנטיקה, בכל הקשור לסרטן תורשתי.
בחברת Fugene Genetic מרכז ישראלי מוביל לבדיקות גנטיות, מציינים שהבדיקה נעשית בהמלצת גנטיקאי או אונקולוג ושתוצאות הבדיקה נמסרות על ידו. בנוסף, ניתן לבצע את הבדיקה באמצעות דגימת רוק בבית.
