תרופות אופיואידיות לכאבים כרוניים הן יעילות ביותר – אבל יש להן שורה ארוכה של תופעות לוואי. כיצד אפשר לבחור בתבונה את התרופה המתאימה ביותר עבורך, עם מינימום השפעות שליליות?
עופר מאיר
טיפול בכאבים כרוניים הוא לא "זבנג וגמרנו": קיימות עשרות רבות של תרופות יעילות לשיכוך כאבים, אבל הן כרוכות בתופעות לוואי משמעותיות. רופא הכאב, האונקולוג או הנוירולוג צריכים להתאים אותן באופן אישי למטופל – בתהליך שיכול להיות ממושך ו…כואב.
אחת מקבוצות התרופות הנפוצות והמקובלות ביותר בתחום היא משפחת האופיואידים Opioids (בעבר נקראה אופיאטים), המבוססים על מיצוי השרף של צמח הפרג או על מולקולות סינתטיות שנרקחו במעבדה.
שימוש באופיואידים (כמו מורפיום, פטידין, בופרנורפין ואחרים) יעיל ביותר לשיכוך כאבים חזקים מאוד ויכול "לחסל" כאב עצום תוך זמן קצרצר – ממש מ-100 ל-0. קשה לתאר את ההקלה הגדולה שזה מביא למטופל הסובל – למי שלידו זה יכול להיראות כמו קסם. אבל זה לא הכל: פרט לשיכוך כאב, השימוש בתרופות אופיואידיות מביא לרגיעה, הפחתת חרדה ותחושת אופוריה.
◄ אם זה כל כך טוב – מה רע?
צידו השני של המטבע האופיאטי בעייתי מאוד: תופעות הלוואי של אופיואידים עלולות לכלול עצירות, גרד, בחילות, הקאות ואף דיכוי נשימתי שעלול לסכן חיים ולהיות קטלני.
בנוסף, אופיואידים עלולים לגרום לתלות פיזיולוגית (הופעת תסמיני גמילה עם הפחתת המינון); סבילות (התרגלות לתרופה, שמצריכה להגדיל את המינון כדי להגיע לאותו האפקט); תסמונת גמילה (אי שקט, חרדה, הזעה, אישונים מורחבים, שלשול, התעצמות הכאב); והתמכרות (חוסר שליטה בצריכת התרופה, שינוי בחיי היום יום ומעבר לעיסוק כפייתי בחיפוש וצריכת התרופה).
במילים אחרות: אי אפשר להתווכח עם היעילות של האופיואידים ובמקרים מסויימים פשוט אין להם תחליף – אבל כגודל ההקלה שהם מעניקים, כך עלול להיות גדול המחיר שהמטופל "ישלם".
◄ אז מתי כן ומתי לא?
עד לאחרונה, לא הייתה לרופא דרך לדעת מראש, באופן מדעי, כיצד יגיב המטופל הסובל מכאבים כרוניים קשים לתרופות אופיואידיות שונות.
מתן התרופות נעשה, לפיכך, בזהירות, צעד אחר צעד, מן הקל אל הכבד (קיימות תרופות המסווגות "אופיואידים חלשים" כגון קודאין וטרמדול – ולעומתם "אופיואידים חזקים", כמו אוקסיקודון, מורפין ופנטניל) בשיטה איטית ומפרכת של "ניסוי וטעייה".
אולם ההתקדמות העצומה שמתרחשת בענף הגנטיקה התרופתית (פרמקוגנטיקה), הביאה לפיתוחה של בדיקה חדשנית, המאפשרת לחזות מראש, באמצעות דגימת רוק פשוטה, אילו תרופות לכאב (אופיואידיות ואחרות) יהיו אפקטיביות ונסבלות למטופל – ומאיזה תרופות כדאי לו להתרחק.
◄ בדיקה מהפכנית שמאפשרת התאמה תרופתית אישית
בדיקת Genomind (ג'נומיינד) מנתחת את ה-DNA של הנבדק, ומסיקה ממנו מסקנות גנטיות קליניות על אופן הפירוק של תרופות במוחו ובגופו. כך מתאפשר למצוא במהירות את הקומבינציה האידיאלית (או הקרובה לכך ביותר) – כזאת שגם תהיה יעילה בשיכוך כאב אבל גם לא תכלול תופעות לוואי בלתי נסבלות.
אחד הגנים שנבדקים בבדיקת Genomind נקרא OPRAM1 או "קולטן אופיואיד mu 1". זהו גן חשוב שהוא חלק מהמערכת הדופמינית, ויש לו תפקיד חשוב בוויסות של כאב, צריכת חומרים (כמו ניקוטין, קוקאין, אלכוהול ואופיואידים) והתמכרות אליהם.
באופן עקרוני, אצל כולנו אפשר למצוא את הגן OPRM1 – אבל אצל כל אחד מאיתנו הוא יהיה קצת שונה. מחקרים שנערכו עליו, הראו כי אחת הגרסאות שלו, הקיימת בקרב 38% מהאוכלוסייה, נחשבת לבעלת סיכון נמוך להתמכרות ושימוש לרעה (low risk) – אלו מטופלים שאפשר לרשום להם אופיואידים בבטחה (כמובן תמיד תחת מעקב ובקרה).
◄ תגובה פחותה לחומר, סיכון יתר להתמכרות
לעומתם, קיימת גרסה בשם G (שם מדעי: OPRM1 A118G Polymorphisms), שמי שנולד איתה מגיב פחות לאופיואידים (כלומר – מר או גברת G יצטרכו פי 5 או 6 כדורים כדי להגיב לטיפול) ובנוסף יש לו סיכון יתר להתמכרות.
בדיקת Genomind בודקת, פרט לגן OPRM1 עוד 23 גנים (סה"כ 24 גנים) וכך יכולה לומר באופן מוסמך, איזה תרופות אופיואידיות ואחרות יהיו אפקטיביות לנבדק ואילו תרופות עלולות לגרום לו לתופעות לוואי ועדיף להימנע מהן.
בנוסף, בדו"ח הבדיקה שמגיע לרופא ככלי עזר לקבלת החלטות טיפוליות, נאמר גם איזה מינונים מהתרופות המומלצות יהיו האופטימליים ביותר בעבור המטופל שביצע את הבדיקה.
לבדיקה קיים גם שירות ייחודי לבירור תגובות בין-תרופתיות (למניעת אינטראקציות והתנגשויות לא רצויות) המבוסס על התרופות שהנבדק נוטל לבעיות אחרות, כמו יתר לחץ דם, אסתמה וכדומה.
Genomind משווקת בידי Fugene Genetics – המרכז הישראלי המוביל לגנטיקה, והיא הבדיקה הגנטית היחידה שמדווחת על תרופות לכאב. באמצעות הבדיקה, הרופא יכול לקבל מידע ביולוגי-גנטי-אישי על המטופל שמולו – שאין לו כל דרך אחרת לדעת או להעריך אותו.
