בדיקת רוק גנטית חדשנית, מאפשרת לראשונה להתאים במהירות את התרופה הפסיכיאטרית הנכונה למטופל ספציפי, עפ"י ה-DNA שלו, בלי "ניחוש וטעייה"
עופר מאיר
הרפואה המותאמת אישית הגיעה לפסיכיאטריה, וכעת גם נחתה בישראל: הבדיקה הגנטית המתקדמת GenoMind, של מעבדה אמריקאית נחשבת בשם זה, החלה להיות משווקת בארץ על ידי Fugene Genetics (פיוג'ן ג'נטיקס), במה שהוא, לדברי מומחים, תחילתו של עידן חדש בתחום הפסיכיאטריה.
בדיקת GenoMind (ג'נומיינד) תאפשר לפסיכיאטרים, לראשונה, להתאים למטופליהם תרופות על פי הצופן הגנטי שלהם – וצפויה לחסוך את ה"ניסוי וטעייה" התרופתיים האופייניים כל כך לענף הפסיכיאטריה.
בניגוד למקצועות רבים אחרים, שבהם הרופא יכול לקבל תוצאות של בדיקת שתן, להסתכל במו עיניו על פצע או להביט בצילום CT – בפסיכיאטריה עדיין אין בדיקות קליניות אובייקטיביות, שיוכלו לתת תשובות ואבחנות חד משמעיות, שמהן ניתן יהיה לגזור דרכי טיפול.
זה, כמובן, מטריד גם את הפסיכיאטרים עצמם, ובמשך השנים נעשו כל מיני ניסיונות להגיע לפרוטוקולים מקורבים (כמו, למשל, איזה כדור מומלץ לנסות לטיפול בחרדה כ"קו ראשון", ואם הוא לא עובד כעבור כמה שבועות – לאיזו קבוצת תרופות להמשיך).
■ אין בדיקות קליניות אובייקטיביות
הבעיה היא שכאשר מדובר בדיכאון, חרדה ומצבים פסיכיאטריים אחרים – הכל מתרחש בתוככי המוח, באופן סמוי מן העין. עד היום האבחון המדוייק של המצב, היה תלוי בנסיון וביכולת של הפסיכיאטר שיושב מולך. האם זהו דיכאון מהסוג שיגיב לתרופות שפועלות על סרוטונין? על נוראדרנלין? או בכלל על משהו שלישי? במקרים רבים, אפשר רק לנחש.
מחקרים שונים בספרות המקצועית, אומדים את שיעור המטופלים שאינם מגיבים לקו הטיפולי הראשוני בכ-30%-40% מהחולים (חוסר תגובה מלא או תגובה לא מספקת). אותם מטופלים נאלצים לאחר חודש של תרופה שלא עבדה, לנסות כדור נוסף ולעתים גם לאחר עוד חודש לנסות תכשיר שלישי, רביעי וחמישי – עד להקלה בסימפטומים.
דיווחי החולים עצמם נשמעים עוד יותר דרמטיים: סקר שערכה אגודת הביפולאריים (חולי המאניה דיפרסיה) בארה"ב, העלה שזמן התגובה לטיפול (כלומר: מתחילת מתן הכדורים – ועד שנמצא טיפול יעיל) עומד על שנתיים עד 10 שנים (!!), ומספר סוגי הכדורים השונים שהחולים נאלצים לקחת עד שימצאו מזור, עומד על 3 עד 30 קומבינציות פרמקולוגיות שונות (!!).
יש בזה משהו מאוד מתסכל – קודם כל משום שהמטופל אינו מבריא ואינו משתפר, וממשיך לסבול. אבל יותר מזה, משום שהתרופות הפסיכיאטריות הוכחו במחקרים קליניים באופן חד משמעי כיעילות למצבים שונים. זה כמו לראות משהו מבעד לזכוכית – אתה יודע שהוא שם, אבל לא יכול להגיע אליו.
■ התאמה תרופתית טובה יותר
את המעגל השוטה הזה, הכרוך בלא מעט סבל וכאב, מתיימרת להפסיק GenoMind, בדיקה חדשה ומתוחכמת, העושה שימוש בחומר הגנטי של המטופל, ה-DNA, כדי לייצר לו התאמה תרופתית טובה יותר, בתחומי הפסיכיאטריה והטיפול בכאב.
בדיקת GenoMind נעשיית באמצעות דגימת רוק, שנשלחת לניתוח DNA בחברה בארה"ב. לאחר שבועיים חוזר דו"ח מפורט, הסוקר את האתרים הרלוונטיים בדנ"א של הנבדק.
הדו"ח כולל רשימה של יותר מ-120 תרופות (הכוללות את כל התרופות הרלוונטיות שמאושרות בישראל), והמלצה לצידן: חיובית (התרופה צפויה להיות אפקטיבית למטופל); נייטראלית (אפשר להשתמש); ושלילית (מומלץ שלא להשתמש). כמו כן, נבדקות אינטראקציות בין תרופתיות וצפי לתופעות לוואי.
הבדיקה בוחנת תרופות לדיכאון, חרדה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעות קשב (כמו ADHD), מאניה דיפרסיה, פוסט טראומה, אוטיזם, סכיזופרניה, כאב כרוני ושימוש בחומרים (התמכרויות).
■ "היה כבר מיואש לגמרי"
ד"ר נועה דיואן רינצלר, גנטיקאית ומנכ"ל Fugene Genetics שמביאה את הבשורה לישראל, מספרת על מטופל שנשלח אל החברה לאחרונה על ידי אחד הפסיכיאטרים המובילים בישראל.
"מדובר במטופל בן 47 מהמרכז, נשוי ואב ל-3", היא מספרת, "הוא כבר היה מיואש לגמרי, עם אובדנות ברורה, אחרי שנתיים של דיכאון עמיד שבהן הוא לא יצא מהבית, ניסה יותר מ-17 תרופות שונות, החליף 3 פסיכיאטרים ואפילו עשה סדרה ארוכה של 15 נזעי חשמל שהועילו לו כקליפת השום".
המטופל המיואש נתן דגימת רוק, שנשלחה לניתוח גנטי חכם בארה"ב, בהמלצת הפסיכיאטר שלו. תוצאותיה נשלחו בחזרה אל הרופא המטפל שלו – ולאחר שנוסו תרופות שהייתה לגביהן המלצה חיובית בדו"ח, תסמיני הדיכאון שלו החלו לדעוך לאיטם. כעבור שבועות אחדים הוא חזר בהדרגה לצאת מהבית ולנהל חיים שגרתיים ואף דיווח על שיפור במצב הרוח שלו.
לבדיקת GenoMind יש מסלול החזר בחלק מקופות החולים ומביטוחי הבריאות הפרטיים.
לפרטים נוספים: https://www.fugene.co.il/בדיקת-geno-mind/ או 03-762-0606 או info@fugene.co.il